מתנה – בּוּנִי – היא הצורה הפשוטה והיומיומית ביותר של החלפת מוצרים בין איבואים, בולואים ואזורים. דברים רבים יעברו פשוט מיד ליד, ויהיה ניתן להשתמש בהם בלי שיהיה צורך לשאול מי הבעלים שלהם. חוגים מקומיים וקשרים אישיים יביאו לכך שדבר לא "ילך לאיבוד", וש"מתנות" (בנסיבות אלה המושג עצמו הופך למיותר) תמיד יגיעו בחזרה בשלב כלשהו. היות שתהיה חשיבות רבה ליוקרה, לידידות וליחסים אישיים, ערכם של חפצים או של שירותים יהפוך ליחסי. גם כאשר מוצרי צריכה ניתנים במתנה, משתלם לייצר אותם.
למתנות יש יתרונות רבים מבחינתם של הנותנים והמקבלים. מי שנותן דבר-מה, קובע את צורתו ואיכותו, ומבצע בעצם נתינתו מעין תעמולה תרבותית. מקבל המתנה נזכר במי שנתן לו אותה, והדבר מחזק את המוניטין ואת ההשפעה של הנותן. מתנות מתפקדות כמעין הרחבה של האישיות אל מעֵבר אליה – ובו בזמן הן גם נותנות למקבל תירוץ טוב להשיב במתנה משלו. מתן ומתן חזרה מהווים באופן זה חלק חשוב מן ההבנה ההדדית, הם צורת תקשורת לא מילולית (גם מילים הן למעשה מתנות – היום יש שסופרים אותן כדי לחשב את התשלום עבור שירותים שונים).
מתן מתנות הוא גם אחת הצורות הכדאיות ביותר של חליפין, משום שמעט מאוד עבודה מושקעת בתהליך החליפין עצמו. אין צורך לחשב את ערך הסחורה, אין הסדרי תשלום וגבייה, אין הנהלת חשבונות. לא צריך לבזבז זמן על משא ומתן או על חתימתם של הסכמים. אפשר לתת מתנות בכל מקום, ובאופן ספונטני. המַתָן שקול בהשפעתו לזו של הכנסת האורחים: צורות חליפין אישיות הן "רווחיות" יותר בטווח הארוך. הטרנזאקציות העסקיות המהירות והאנונימיות המתקיימות כיום, לעומת זאת, אינן מספקות לאורך זמן. מה אנחנו מרוויחים אישית בעצם בסופרמרקט, מול הכספומט, בקניון? מה מחבר בינינו ובין הקופאיות – הקופה הממוחשבת?
משמעות הנתינה תהיה תלויה בנסיבות מקומיות. בתוך חוגים סגורים יחסית של אנשים החיים זה עם זה בצמידות, היא תהיה הצורה האידיאלית לביצוע חליפין. ואולם מתנות ניתנות על בסיס לא סדיר, ואינן יכולות לשמש כמקור אמין לאספקה. לכן יהיו בולואים רבים שיבקשו לעצמם מהלך חיים מוסדר וניתן לצפייה, ויעדיפו להסתמך יותר על צורות אחרות של חליפין (ראו בהמשך). דפוסי חיים מסוימים יסתדרו טוב יותר עם עקרון המתנה מאשר אחרים. ועם זאת, ניתן לראות בכל צורות החליפין האחרות מעין תת-קטגוריות של המַתנה, מעין מתנות שהן מתוכננות או מוגדרות בצורה כזו או אחרת. המושג של "שווה ערך" כספי המוגדר כיום הוא הפשטה שהיא זרה לחיים, שהרי הרווח מכל פעולת חליפין תלויה בהיבטים רבים מאוד, לא רק בזמן העבודה שהושקע כדי לקנות דבר מסוים. קנייה ומכירה הן צמצום ברוטאלי של מושג המתנה. כל המעורבים בהן יוצאים בסופו של דבר מרומים ונבגדים.